מים, חיסכון במים
מפת האתר מחזור המים בטבע מיחזור מים חיסכון במים משק המים בישראל

    עוד על מים:
 
 
 

מים


מים הם מקור החיים על פני כדור הארץ, כל צורות החיים על פני כדור הארץ, בעלי חיים וצמחים, תלויות באופן מוחלט בקיומם של מים. המים הם המרכיב העיקרי בגופם של כל היצורים על פני האדמה, ובהם כמובן גם האדם, לדוגמא גוף האדם מכיל 70%-60% מים, צמחים מכילים כ-90% מים, וישנם אף בעלי חיים כמו המדוזה, המכילה כ-97% מים בגופה.
האנושות התפתחה תמיד בסמוך למים, מסופוטמיה הנחשבת לערש התרבות, התפתחה בין נהרות הפרת והחידקל, התרבות המצרית העתיקה התפתחה מסביב לנהר הנילוס. התפתחות העולם המודרני והתפשטותו התאפשרה הודות לשייט על פני האוקיינוסים, הערים הגדולות בעולמנו המודרני כמו לונדון, ניו-יורק, רוטרדם, שנגחאי, הונג-קונג ושיקגו, חבות חלק גדול מהתפתחותן לאפשרות הנוחה להגיע אליהן בדרכי המים, אם בדרכי הים או דרך הנהרות. ההתפתחות של חברה אנושית תמיד היתה מותנית באפשרות הגישה למים לשתיה, ולכן היא נדירה יותר במקומות בהם יש מחסור במים, כמו רצועת המדבריות של צפון אפריקה והמזרח התיכון.
מים המתאימים לשתייה הם מים המכילים פחות מגרם אחד של חומר מומס(בעיקר מלח) והם נקראים מים שפירים, מתוך סך כל כמות המים שעל פני כדור הארץ רק שלושה אחוזים הם מים שפירים, ולמעלה מ-75% של המים השפירים בעולם כלואים במאגר המים בקרח ובשלג, הנמצא בקרבת שני קוטבי כדור הארץ, בעיקר באנטרטיקה שבקוטב הדרומי. יתר המים השפירים מרכיבים את מאגר מי התהום(האקוויפר), האגמים, הנהרות והנחלים. בשל הגידול בצריכת המים בעולם, חשיבות החסכון במים הולכת וגדלה והדבר נכון עוד יותר במדינות כמו מדינת ישראל הנמצאת על גבול המדבר ואשר המים שלה הם משאב הנמצא בגרעון הולך וגדל. בנוסף לחיסכון בצריכת המים, ניתן לטפל במים שאינם ראויים לשתייה, ועל ידי כך להפוך אותם לטובים לשתייה, טיוב מים נעשה באמצעים שונים אם על ידי פעולות סינון, זיקוק, ואם על ידי שימוש בחומרים כימיים. בישראל השוכנת לחופו של הים התיכון קיימים מפעלים העוסקים בהתפלת מי-ים, המים המותפלים הולכים בחלקם לשימוש ויתרתם להעשרת מי התהום שהתדלדלו במשך השנים.

 

מים בשימושם של בני האדם

 

המים משמשים את בני האדם לצורך פעולות שונות המהוות את אבני היסוד של הקיום וההתפתחות שלהם על פני האדמה:

  • קיום-צריכה ביתית וחקלאית
  • בריאות-הגיינה ורפואה
  • התפתחות-תעשייה ותחבורה
  • אורח חיים-נוי ופעילות פנאי

 

שתיה

גופו של האדם מכיל בין 70%-60% מים, ועל מנת לתפקד כראוי ולמנוע התייבשות, הוא זקוק לכמות של 3-1 ליטרים מים ליום, ישנם מקרים שבהם כמות המים שאדם זקוק להם גדולה אף יותר, וזאת בתלות ברמת פעילותו ובתנאי הסביבה בה הוא נמצא, טמפרטורת הגוף מווסתת על ידי מערכת ההזעה, וכאשר האדם נמצא בתנאים של טמפרטורה גבוהה, המערכת גורמת להזעה מוגברת ובכך לאיבוד גדול יותר של נוזלים, תנאי הלחות שבה האדם נמצא גם הם משפיעים על קצב איבוד הנוזלים, מצד אחד העור מאבד נוזלים בגלל תנאים של יובש ומצד שני הלחות משפיעה על קצב האידוי של הזיעה, כאשר אדם נמצא בתנאים של יובש לעיתים קשה לו להבחין בזיעה בגלל התנדפותה המהירה, ובכך הוא מסתכן בהתייבשות. חלק מן המים האדם מקבל דרך מזונו ודרך משקאות שונים שאינם מים, ואת היתר הוא צריך להשלים על ידי שתיית מים. חשוב לזכור כי הכמות הממוצעת המומלצת על ידי רוב החוקרים, הינה שתיית שני ליטרים של מים ליום לצורך שמירה נגד התייבשות, כמובן שזו איננה כמות מוחלטת, היות והכמות המדוייקת תלויה גם בסוג הפעילות של אותו אדם ובתנאי הסביבה שבה היא מבוצעת.

 

היגיינה

היכולת של המים להמיס חומרים שונים או להתערבב איתם, מאפשרת לאדם להשתמש בהם לשמירה על ההיגיינה האישית שלו, ולמניעת מחלות רבות. השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשני אופנים עיקריים: באמצעות שטיפה של הגוף, המזון, כלי האכילה והבישול, ומרחב המחיה, עם מים המכילים חומרים ההורגים חיידקים כמו סבון. ובאמצעות עיקור חפצים אם על ידי תמיסות כימיות המכילות מים, ואם על ידי עיקור בחום עם אדי מים שחונים בטמפרטורה של למעלה ממאה ועשרים מעלות צלסיוס.

 

בישול

למים תפקיד חשוב ועיקרי בתורת הבישול, מדענים העוסקים בתורת המזון ומבינים את חשיבות המים בתהליך הכנת המזון, משתמשים בתכונותיהם לצורך השגת מטרות בהכנת מזון מוצלח ובריא. חומרים מסיסים במים, כמו מלח וסוכר, משנים את התכונות הפיסיקליות של המים, כמו נקודת הרתיחה והקפיאה שלהם, טמפרטורת הרתיחה של המים עולה יותר וטמפרטורת הקפיאה שלהם יורדת יותר, ככל שכמות החומר המומס בהם גדולה יותר. איוד, הרתחה, ורחישה(מים הרותחים בצורה עדינה על אש קטנה) הינן פעולות נפוצות בתהליך הבישול של מזונות רבים.

 

צינון וחימום

מים בשלושת מצבי הצבירה שלהם, נוזל קיטור וקרח, משמשים באופן רחב ביותר לתהליכי צינון וחימום. מים כנוזל וכקיטור משמשים כמוליכי חום במערכות החלפת חום שונות, בגלל זמינותם הרבה, קיבולת החום הגבוהה שיש להם, ובגלל היכולת להזרים אותם דרך מערכות אלו בצורה קלה יחסית. בתחנות כוח רבות ברחבי העולם, המים משמשים לצינון מערכות ייצור החשמל מצד אחד, ולאחר אידוי להפעלת הטורבינות המייצרות חשמל מצד שני. המים משמשים גם כגורם ממתן וכגורם מצנן של רוב הכורים גרעיניים המערביים המשמשים לייצור חשמל. מים כקרח משמשים לצינון מוצרים בחיי היום יום שלנו בצורות רבות ומגוונות. מים במצננים(רדיאטורים) מצננים את מנועי רוב הרכבים בעולם.

 

כיבוי שריפות

טמפרטורת האידוי הגבוהה של המים, ביחד עם חוסר הרגישות שלהם מבחינה בטיחותית לחום(אין סכנת תגובה מסוכנת כמו פיצוץ לא מבוקר), עושים אותם מתאימים כחומר לכיבוי שריפות. פעולת ההתאדות של המים צורכת חום והיא לוקחת אותו מן השריפה. אך יש לזכור כי ישנן שריפות שאסור להשתמש במים לכיבויין, כמו שריפות במכשירים חשמליים בגלל המוליכות החשמלית הגבוהה של המים, או שריפות של שמנים ודלקים, שבגלל משקלם הסגולי הנמוך יותר, צפים על פני המים וממשיכים לבעור, והחום הנובע מהבעירה מעל המים גורם לרתיחה של המים מתחת לחומרים אלו, וכתוצאה מכך לפיזור מוגבר של החומר הבוער. השימוש במים לכיבוי שריפות יכול להיות גם מסוכן, למשל במקרה של כיבוי שריפה המתרחשת במקום סגור וגם כתוצאה מסוג החומר הבוער יוצרת חום גבוה מאוד, במקרה כזה האידוי של המים גורם להתפשטותם המהירה של אדי מים בתוך החלל הסגור, והלחץ הנוצר גורם לפיצוץ. מקרה מסוכן נוסף הוא כאשר יכול להיווצר פיצוץ של מימן, המים מורכבים כימית משני אטומי חמצן ואטום מימן אחד, וגז המימן יכול להיווצר כאשר מתכות מסויימות או גרפיט בטמפרטורה גבוהה, גורמים לפירוק כימי של המים לשני מרכיביהם מימן וחמצן, שני הגזים הללו רגישים לחום וכתוצאה מכך יכול להיווצר פיצוץ, מקרה ידוע שהוא שילוב של שתי התופעות הללו(שריפה במקום סגור, ופירוק כימי של המים)הוא אסון צ'רנוביל, שבו מים(לא המים ששימשו לכיבוי השריפה) שהיו במערכת הצינון של הכור הגרעיני בצ'רנוביל התחממו, נוצר לחץ גבוה והוא גרם לפיצוץ המערכת שבה הם היו כלואים, ואז כתוצאה מהתזת המים על מתכת זירקוניום חמה פורקו המים כימית למימן וחמצן, ובגלל החום הרב ששרר במקום נוצר פיצוץ מימני שגרם לקורבנות רבים ולנזקים חמורים.

 

שימושים בתעשייה

מים משמשים בתעשייה בצורות רבות נציין כאן כמה מהן:

  • מפעלי חשמל הידרואלקטריים - מים מנקודה גבוהה נופלים ומניעים בדרכם טורבינות המייצרות חשמל, זוהי דרך זולה, שאיננה מזהמת את הסביבה לייצור חשמל והיא למעשה ניתנת למיחזור. תהליך המיחזור של המים המשמשים בתהליך ייצור זה של חשמל נוצר במהלך מחזור המים בטבע, האנרגיה למיחזור המים מסופקת על ידי השמש שמאדה את המים וגורמת להם להתעבות באטמוספירה, והמשקעים הנופלים מן העננים מזינים שוב את מקורות המים הגבוהים, שמהם הם נופלים אל הטורבינות המייצרות את החשמל.
  • חיתוך בסילון מים - מים בלחץ גבוה המותזים דרך פיית התזה בקוטר קטן, יוצרים סילון מים דק המשמש לחיתוך חומרים רבים. בדרך זו ניתן לחתוך בצורה מדוייקת מתכות וחומרים קשים אחרים כמו אבן שיש. החיתוך נעשה במערכת ממוחשבת, הוא מדוייק ובעיקר ידידותי לסביבה, המים המשמשים לתהליך נמצאים בתוך מערכת מעגל סגור, כלומר לאחר תהליך החיתוך הם ממוחזרים בדרך כלל על ידי פעולה של אוסמוזה הפוכה לשימוש חוזר.
  • צינון כלי חיתוך - מים משמשים בתעשייה לצינון מערכות חיתוך כמו להבי סכינים ומשורים.
  • תעשיות כימיות של תרופות וחומרים אחרים - מים משמשים בתהליכים כימיים רבים בתעשייה לייצור מוצרים רבים וחשובים לבריאות האדם ולאיכות חייו, אך הזרמה בלתי מבוקרת של שפכים תעשייתיים, המכילים חומרים מזיקים לסביבה למקורות המים, הינה גורם מכריע בזיהום מקורות המים.

 

חקלאות

מים משמשים בחקלאות בעיקר להשקייה של גידולים חקלאיים ולשתייה על ידי בעלי החיים במשקים החקלאיים. החקלאות בישראל צורכת כמחצית מצריכת המים הכללית. כמות המים הממוחזרים המשמשים בחקלאות במדינות שונות בעולם עולה ככל שהמדינה מפותחת יותר, בארצות מתפתחות כמות המים הממוחזרים המשמשים בחקלאות, מגיעה לכדי 10% מסך כל הצריכה החקלאית, בעוד שבמדינות מפותחות כארצות הברית היא מגיעה לכדי 70% מסך כל הצריכה החקלאית. בישראל כמות המים הממוחזרים המשמשים בחקלאות תגיע בשנת 2010 לכדי 25% מסך הצריכה החקלאית.

 

תחבורה

התחבורה בדרכי המים הינה תחבורה עתיקת יומין, מאז מסעותיהם של מגלי הארצות לגילוי מקומות ואוצרות חדשים, דרכי המים משמשות להעברה של בני אדם וסחורות ממקום למקום. השייט בדרכי המים מתבצע בגופי המים הגדולים שעל כדור הארץ, בנהרות כמו נהר הריין, הדנובה והמיסיסיפי, באגמים בימים ובאוקיינוסים הגדולים.

 

תרבות הפנאי

מים מהוים מרכיב חשוב בתרבות הפנאי של בני האדם, אם כבילוי לידם או בפעילות כמו שחייה בים או בבריכה, אם לטיפוח הסביבה על ידי השקייה לצורך גידול פרחים וצמחי נוי אחרים ועל ידי בניית מתקנים כמו מיזרקות, ואם כענפי ספורט רבים הקשורים במים כשחייה, צלילה, דיג ושייט.

 

מים בתרבות ובדת

 

המים ממלאים תפקיד חשוב ביותר בתרבויות ובדתות רבות. המים מופיעים כבר בראשית סיפור בריאת העולם בשלושת ימי הבריאה הראשונים, ביום הראשון "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים"(בראשית פרק א' פסוק 2). ביום השני נוצרו השמיים על ידי הפרדת המים למים שמעל הרקיע ולמים שמתחתיהם. ביום השלישי נוצר ההבדל בין הים והיבשה על ידי היקוות המים.
חשיבותם של המים ליצירת חיים, ולעידוד הצמחיה מופיעה בדתות רבות, בתפילות בדת היהודית אנו מתפללים לגשמי ברכה שיירדו בעיתם ויספקו את צרכינו הבסיסיים למזון ושתייה, אך מצד שני גשמי זעף יכולים לגרום להרס וחורבן של האנושות כולה כמו בסיפור המבול. הענישה על ידי מים בכמויות עצומות כמו בסיפור המבול, מופיעה אצל עמים רבים כמו היהודים, הארמים, יוון העתיקה, והודו.
המים משמשים גם לטיהור הגוף והנפש כמו תהליך הטבילה במקווה ביהדות, תהליך ההטבלה הנוצרי, והטבילה בנהר הגנגס אצל ההודים. ביהדות קיימים טקסים נוספים הקשורים לטהרה על ידי מים כנטילת ידיים, תשליך שהוא פעולה של טיהור החטאים על ידי השלכתם למים, הגעלת כלים לפסח, וניסוך המים לשם טהרה על המזבח בזמן שמחת בית השואבה בחג הסוכות. הירדן והגנגס הינם מקורות מים המקודשים לנצרות ולהינדואיזם בהתאמה, ומצווה גדולה היא למאמיני הדתות הללו, לטבול בהם על מנת לטהר את הגוף ואת הנפש.
הקבלה מביאה לנו היבט נוסף על השפעת המים על חיינו, על פי הקבלה מים סופחים אליהם ומושפעים על ידי אנרגיות חיוביות או שליליות, וכך היות וגופנו עשוי ברובו ממים מצבנו הרוחני והגופני מושפע על ידי אנרגיות המופעלות עליו, להשפעה אנרגטית זו על המים, נמצאו גם הוכחות על ידי המדען היפני מסרו אמוטו, שהתפרסמו ברב המכר פרי עטו "מסר מן המים". על פי מחקריו מים שנחשפו למילים חיוביות או מוסיקה רגועה, מתגבשים לקריסטלים מרהיבים ביופים בעוד מים שנחשפו למילים שליליות, בנויים מקריסטלים מכוערים. ניתן לראות קריסטלים אלו בעזרת מיקרוסקופ, בתוך קרח שנוצר על ידי הקפאת המים בטמפרטורה של מינוס 25 מעלות צלסיוס למשך שלוש שעות.
המים מופיעים גם אצל היוונים ביוון העתיקה וגם אצל ההינדואים כאחד מארבעת היסודות המקודשים המרכיבים את העולם: האש, המים, הרוח והאדמה.

 
דוריבה-קידום אתרים ושיווק באינטרנט-054-6626660